פסק-דין בתיק ב"ל 36153-10-13

1.      לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 28.8.13, אשר קבעה למערער 41% נכות רפואית צמיתה, בגין תאונת עבודה מיום 5.12.05.

2.      הוועדה כאמור התכנסה בעקבות פסק דין מיום 11.3.13 שניתן על ידי כב' השופט שוורץ  במסגרת תיק ב"ל 17452-09-12 (להלן: "פסק הדין האחרון").

רקע והליכים קודמים -

3.      המערער עבד כמוכר בחנות נעליים בעיר עפולה. ביום 5.12.05, תוך שהוא פורק סחורה, פגע בו רכב וגרם לו לחבלות קשות בעיקר בידו השמאלית.

הפגיעה הוכרה כפגיעה בעבודה.

4.      המערער נבדק על ידי ועדה רפואית אשר קבעה לו נכות זמנית לתקופה של עד יום 31.3.06 בשיעור של 100% ולאחר מכן העמידה את שיעור הנכות הזמנית על 50%, עד ליום 17.5.07.

ביום 17.5.07 התכנסה שוב ועדה מדרג ראשון וקבעה לו נכות צמיתה בשיעור 38% החל מיום 1.6.07. הוועדה הרפואית ביקשה לקבל חוות דעת של ועדת הרשות לעניין הפעלת תקנה 15, וזו המליצה להגדיל את שיעור הנכות ברבע. הוועדה הרפואית קיבלה את המלצות ועדת הרשות וקבעה למערער 46% נכות.

5.      המשיב ערער על החלטת הרופא המוסמך  לוועדה לעררים בטענה כי הליקוי ב כתף שמאל של המערער, שבגינו הוענקו לו על ידי הרופא המוסמך 15% נכות, אינו קשור לתאונה.

בהחלטתה מיום 15.5.08, ולאחר שפנתה לוועדת הרשות לצורך בחינת הפעלת תקנה 15 קיבלה הוועדה את הערר, והפחיתה את שיעור הנכות ל-33%, תוך שהיא קובעת כי הליקוי בכתף לא נגרם כתוצאה מהתאונה ומשכך יש להפחית את שיעור הנכות בהתאם.

מאז ניתנה החלטת הוועדה, התקיימו בעניינו של המערער הליכים נוספים הן בפני הוועדות הרפואיות לעררים והן בפני בית הדין.

בשל חשיבות העניין, אפרט להלן את השתלשלות העניינים החל מהשלב בו התכנסה הוועדה מיום 16.3.11.

6.      בישיבתה מיום 16.3.11 קבעה הוועדה במסקנותיה כדלקמן:

"לאחר עיון בפס"ד 2.2.11 וכן בכל הוועדות הקודמות ובפרוטוקול הוועדה הקודמת באותו הרכב, עדיין קיימת השאלה לגבי זמן הופעת התסמינים בכתף שמ'. המסמך המדובר החתום ע"י ד"ר צ'יצ'יק נרשם ע"י הפיזיותרפיסטית המטפלת ועקרונית אינו מהווה מסמך אורטופדי רשמי (אשר נכתב ע"י האורטופד בעצמו). הוועדה מבקשת לציין כי כל אורטופד במסגרת עבודתו חותם על מסמכים רבים מעין אלה.

מאידך אין ספק כי מדובר בחבלה קשה במרפק עם מספר ניתוחים שיכולה להסיח את הדעת של הנפגע ושל המטפל. לאור הספק הקיים הוועדה מקבלת את הערר בחלקו וזה העיקר על מנת להטות את הספק לטובת הנפגע. עדיין מבחינת הוועדה אין מסמך אורטופדי על בדיקתו של ד"ר גרינטל, אך מאמינה לנפגע ומקבלת את גרסתו ולכן קובעת נכות של 7.5% לפי סעיף 41(4)(ב) במחצית לפי תקנה 14ב'".

לאור האמור, נקבעו למערער 41% אחוזי נכות.

7.      המערער ערער על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 16.3.11. בפסק הדין מיום 5.1.12 שניתן  ע"י כבוד השופטת אורית יעקבס במסגרת  תיק   ב"ל 4077-06-11 (להלן: "פסק הדין הקודם"), הורה בית הדין כדלקמן:

"לנוכח כל האמור לעיל, הריני מורה על החזרת עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים (באותו הרכב), על מנת שתשלים את מלאכתה רק בענין אחד - סיום עריכת החשבון עובר ושב, בהתאם לפסיקה.

הוועדה תבחן את תיקו הרפואי של המערער, עובר לתאונה ורק אם תמצא נתונים מוכחים המצביעים על מצב קודם בכתף שמאל, תשקול, במנומק, אילו אחוזי נכות היו נקבעים לו, אם היה נבדק באותו שלב (קרי במועדים שלפני התאונה) ורק אם תמצא שהיו נקבעים לו אחוזי נכות כלשהם, תציינם, תוך הפניה לסעיפי הליקוי המתאימים ורק אז תפחית אחוזים אלו מאחוזי הנכות שמצאה, בישיבתה מיום 16/3/11 שיש בהם כדי לשקף את מצבו של המערער לאחר התאונה (15%).

גם בנקודה זו, מצאתי לנכון להפנות את תשומת ליבה של הוועדה לכך שלטענת המערער, הוא לא סבל מבעיות ו/או ממגבלות בכתפו השמאלית, עובר למועד התאונה".